כלוב זכוכית

"הייתה שם קנרית קטנה בכלוב [ ... ] היא ניסתה להסב את תשומת ליבי לקנרית הזאת. [ ... ] אני אמרתי לה: למה את מחזיקה את הכנרית בכלוב? אז היא אמרה: כי אחרת היא תעוף.
אמרתי לה: אבל היא רוצה חופש, היא לא רוצה להיות בכלוב.
אז היא אמרה לי: חופש זה לפעמיים דבר מסוכן, ואם היא תעוף בחוץ, קר מאוד והיא תמות, כאן בכלוב היא מוגנת וטוב לה.
אני כבר הסקתי את המסקנה שחופש זה לא כל כך טוב תמיד, זאת אומרת שאם מחביאים אותי ואם מחזיקים אותי באיזשהו מחבוא אז כנראה זה טוב בשבילי" 

- מתוך עדות של ניצולת השואה: מלכה (מרישה) רוזנטל.

אודות:

" בשואה נקטעה ילדותם של הילדים ובמקרים רבים הם דאגו לפרנסת המשפחה ועודדו את הוריהם במאבק הנואש להישרדות.
עם זאת הם נותרו ילדים, כשרק התאפשר הם שיחקו, צחקו ויצרו וביטאו את הפחדים והתקוות שלהם.
הציורים, היומנים, השירים, המוזיקה, המכתבים והצעצועים מציעים מבט מרגש ומרתק על ילדות בצל השואה.
כוח החיים, החיוניות, היצירתיות, הדמיון, התובנות האנושיות לגבי הקשר עם האחר, כוח ההישרדות והאופטימיות על אף המצב – מעידים על היכולות הטמונות בילדים " .

אוצרת: יהודית ענבר

תערוכה:

"ילדות בשואה – כוכבים בלי שמיים", מוזיאון יד ושם, ירושלים, ישראל.