"בכל פעם שאני מריחה שעועית עם אורז אני נזכרת בבית הישן של סבתא וסבא, והריח מחזיר אותי אחורה בזמן לילדותי"

ריח משמש כאלמנט משלים בהרכבת פאזל היסטורי. הוא נושא מידע ומשמש כמפתח לידע חבוי בנבכי הזיכרון. "אף מקומי" הינו כד-הרחה מפורצלן המכיל בתוכו פריטים וריח אשר נאספו מעיר הולדתה של האמנית. בכל כד ישנו איבר הרחה פנימי ובמה להנחת הפריט שנאסף. הכד מאזכר צורה של אמפורות עתיקות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות ומהווה הצעה ליצירת ארכיון לריחותיה ההיסטורים של העיר יפו. הצופה מוזמן להתקרב למרחק של עד 10 ס"מ מן הכד ולהריח את הריחות השונים של הפריטים דרך הפתח העליון.

הפרויקט הינו חלק ממחקר ריח והוצג לראשונה בתערוכת הגמר של המחלקה לעיצוב תעשייתי בתואר השני בבצלאל בהנחיית מאיה בן דוד.

הריחות המוצגים:

נמלה של יפו ידוע בסערות. בזמן סערה הים גועש ופולט אל החוף שאריות שהצטברו בקרקעיתו, למשל, רשת דייגים. ריחות של כחול הים ומימיו הסוערים נשאים באוויר אל רחבי העיר.
ריח: ים סוער.

במאה ה-19 אוניות אשר הפליגו אל יפו עגנו במים העמוקים אשר מחוץ לנמל וסירות עץ של סוורים היו יוצאות מן המזח הסלעי אליהן להביא סחורה. לעיתים אותן הסירות, במאמץ לשוב חזרה היו מתנפצות לשברי עץ. עם השנים חתיכות העץ נרקבו במעמקים ונשטפו חזרה לנמל.
ריח: עץ רקוב, מלח ים.

על מזח הנמל הבנוי סלעים צומחות אצות ירוקות. בזמן הגאות, כאשר גובה פני הים עולה, האצות מתכסות במי הים. בזמן השפל, כאשר נחשפים הסלעים והאצות עליהן, ריחן של האצות מתפזר באוויר.
ריח: אצות ירוקות, מלח ים. 

בדרום הנמל, כמה מטרים מזרחה, נמצאת גבעה עם אדמה חומה. על הגבעה, בהתאם לימות השנה, צומחים עשבים שונים. אך לרוב היא מיותמת והאדמה בה חשופה.
ריח: אדמה. 

מאחורי הגבעה נמצאים רחובותיה הצפופים של העיר. לעיתים ניתן למצוא בהם אנשים המעשנים נרגילה. את ריח עשן הגחלים ניתן להריח
מרחוק.
ריח: עשן. 

עם הנרגילה שותים קפה שחור. את הקפה מרתיחים בפינג'אן ומוזגים לכוס. ריח הקפה שעתה נמזג מתפזר לכל עבר.
ריח: קפה 

ניחוחות בחסות: בשמת עדן בית ספר לאומנות הבישום בע"מ

תערוכה: הביאנלה לאומנויות ועיצוב תל אביב 2023

 אוצרי הביאנלה: אנריאטה אליעזר ברונר.
ניר הרמט ותומר ספיר.  

תודה מקרב לב לרענן כהני שעזר לחדש את הריחות הילדות שלי